השיח הכיתתי הוא הזדמנות להיכרות מעמיקה יותר. כדי שהוא יקרה בצורה נעימה ומעצימה, הנה כמה כללי מפתח שיסייעו לכם ליצור תנאים לשיח מתבונן -רגשי נעים ומזמין:
חשוב שהבחירה לשתף תהיה וולונטרית- זה יגביר את הרצון לשתף. הפתיחות בקבוצה נבנית לאט לאט, אווירה מאפשרת שאינה מחייבת, הכרחית להגברת לכידות ופתיחות.
כל תשובה היא בסיס לשיח - נכבד כל אמירה אישית של תלמיד, לא נפסול או נבטל תחושה או רגש שעלו. נוכל לתשאל כדי לברר. גם אז נעשה זאת ברגישות תוך תשומת לב לשפת הגוף.
לעיתים תלמיד ישתף במשפט ויתקשה להרחיב אותו. כדי לגרום לו וגם לחבריו לחוש שזו סביבה בטוחה לשיתוף ואנו מביאים את מה שאנו רוצים ומסוגלים . עומק הפעילות תלוי ביכולת להעמיק בשיח- חשוב ליצור אקלים מכבד וסביבה בטוחה.
חשוב שנשים לב לגיוון בתלמידים המשתתפים, כך שלא תמיד יהיו אלה אותם תלמידים שנשמעים במליאה. בנוסף, חשוב לשים לב ש"זמן האוויר" שניתן לשיתוף, מתחלק בכיתה ולא נלקח באופן ברור לדברנים דומיננטיים וקבועים.
שתיקה היא כלי חשוב ואף משמעותי - שתיקה יכולה להעיד על חשיבה והתבוננות פנימה ולכן לא נמהר להפר אותה או לפרש זאת כהתנגדות.
באופן טבעי לא כולם לוקחים חלק פעיל בדיון, לפחות לא בצורה גלויה. השתקנים יעשו את העבודה הרגשית בשקט, בשיח פנימי. לעומתם.
חלק מהתלמידים ייכנסו לשיח במהירות, ישתפו וישתתפו. חשוב שניתן לגיטימציה לכולם. נוכל לשקף ולומר: "חלקכם משתתפים ומשתפים, וחלקכם לוקחים את הזמן לחשוב בשקט. תרגישו בנוח בשני המקרים, לשתף וגם לחשוב עם עצמכם בשקט".
זיכרו!
- אם השיח יהיה מעניין, גם התלמידים המתנגדים יצטרפו, בזמן ובדרך המתאימה להם.
- לימוד שפה דורש זמן וחזרתיות.
- בכל פעילות כתובות שאלות לעיבוד, אך אנו יודעים שאנשי החינוך עושים עבודה בשטח, שמרחיבה את ההסתכלות ומאפשרת לקיים שיח משמעותי ורלוונטי לצרכי התלמידים.